בל"ה ואסון הנפט בערבה- פרופ' עמוס נוטע

 

כתבה זו נמסרה לאתר ע"י פרופ' עמוס נוטע, ראש המחלקה להנדסת איכות ואמינות, המכללה האקדמית כנרת; ראש המסלול למסטר באבטחת איכות ואמינות, המכון הטכנולוגי חולון.

במסגרת עבודותיו המדעיות, פיתח פרופ' נוטע מודל לטיפול בחומרים מסוכנים כהנחיה למדינות המחזיקות בפוטנציאל סיכון כזה:

 

ברצוני להביא הגיגים בקשר לדליפת הנפט הגדולה בערבה צפונית לאילת מנקודת מבט של תחום הבדיקות הלא הורסות [בל'ה]. סקירה קצרה של האירוע מצביעה על השלבים הבאים בהתפתחות: נפרדו שני חלקים בצינור של קו הנפט אילת אשקלון וכמות אדירה של נפט זרמה אל הסביבה. נוצרה בריכה ענקית של מיליוני ליטרים, שעומקה חמישה עד ששה מטרים. בוצעו פעולות שאיבה, ניקוי כולל פינוי החול המזוהם, מעקף לצינור ופריסת חסמים למניעת זליגת הנפט אל ים סוף.

האם יש לראות את הטיפול המהיר והמסיבי באירוע כהצלחה?

כל המכיר את תורת האיכות מבין שזו אינה הצלחה, היה כאן כשל תפעולי,בטיחותי וסביבתי רב-מערכתי חמור ביותר.

והשאלות הבסיסיות העולות לאחר המאמץ שכבר הושקע בטיפול ועוד יושקע בשיקום המשני של האזור הפגוע, הן:

 

  • מדוע שלא יתרחש אירוע דומה נוסף?

  • מדוע שלא יתרחש אירוע של דליפה במקטעים אחרים של הצינור?

  • האם הנזק באירוע הבא עשוי להיות רב יותר?

  • מדוע לא הייתה מערכת ניטור בל'ה על הצנרת?

  • מדוע מערכות ההתראה לא פעלו?

  • מדוע נודע על הדליפה רק לאחר שזרם הנפט חצה את כביש הערבה

 

השאלות נובעות מכך שהטיפול המסיבי באירוע לא איתר את סיבות השורש לאירוע ולא שיפר כלל את המערכת. מיד גם עולות השאלות, מי אישר הפעלה של מערכת זרימה זו? ומה היו אמות המידה למתן האישור? האם נערכו בדיקות בל"ה בהתקנה ואחר האם נערכו בדיקות בל"ה תקופתיות?.

צינור הנפט אינו ייחודי לישראל ישנן ארצות בהן פועלים צינורות באורך רב בהרבה מזה של אילת - אשקלון, היו גם אסונות עם צינורות ונלמדו לקחים מכך. הלימוד הוביל ליצירת תקנים ולחיקוק מתאים אצל מי שהיה מוכן ללמוד.

יש כיום ידע רב בנושא של שליטה במערכת הזרמה של נפט וקיימת תקינה מפורטת [כגון התקינה של המכון האמריקאי לנפט API] גם ניתן להשכיל מהחיקוק של מדינות וגושי מדינות [כגון הדירקטיבות של האיחוד האירופאי].קיימות שיטות בל"ה לבדיקה רציפה של הקו.

לפי גישת האיכות יש להקים מערכת ניהול ופיקוח אשר תקיף כל תהליך או מתקן והם יהיו מנוטרים בכל שלב מקצה לקצה, חייבת להיערך הערכת סיכונים, יש לקבוע עידוף לאופני החריגה האפשריים, לפיו לפעול למזעור הנזקים הפוטנציאלים ולהכין תוכניות מוכנות לשליטה ובקרה באירוע אם הוא יתרחש. יש להפעיל מערך בדיקות בל'ה תקופתי או בדיקות רציפות בקו [on line]

יש לדאוג לתפקודו המלא של הצינור על מגופיו ותחנות המשנה שלו, תוך שילוב של מערכי גששים ותצפיות נייחים וניידים וקישורם הישיר למוצב פיקוד, שליטה ובקרה. בדרך זו מתקיים מעקב נמשך אחר הנעשה במערכת וניתנת התראה ברגע שאירוע נמצא בשלבו הראשוני ביותר. כלומר לפני היווצרותה של בריכת נפט ענקית כפי שארע באסון הערבה. מזעור הנזק נעשה ע"י סגירה מהירה, אוטומטית, של מגוף הקרוב לנקודת הדליפה וברור שהמרחק בין מגופים עוקבים קובע את נפח השפך המרבי. אילו מיזם קצא"א היה מתוכנן, מבוצע ומתוחזק ע"פ העקרונות של מערכת ניהול איכות, בטיחות וסביבה לא היה יכול להתרחש אירוע בהיקף נזק כה גדול.

מערכת השליטה והבקרה על הזרמת הנפט חייבת לעבור התעדה ע"י גוף שלישי ולהיות בפיקוח על פי חוק. וכמובן שהתאימות לתקינה ולחוק חייבת להיות כפופה לאכיפה של המדינה.

יש בארץ את הידע וישנן מעבדות מוסמכות לבל'ה. הבעיה היחידה הנה האכיפה מצד המדינה והלחץ שהיא צריכה להפעיל על חברות המחזיקות מתקנים בעלי סיכון פוטנציאלי לפעול תוך מזעור הסיכוי לפגיעה באוכלוסיה ולנזק סביבתי.

 

       דצמבר 2014

 

 

נהרות של נפט בערבה

נהרות של נפט בערבה

הצינור שגרם לאסון האקולוגי

הצינור שגרם לאסון האקולוגי

הערבה השחורה במבט מהחלל

הערבה השחורה במבט מהחלל